שלום!
שמי ברטי אברהם ונטורה. אני פנסיונר גימלאי לאחר 38 שנות עבודה במערכת הבנקאית, בעל, אב וסבא גאה.

אינני אדם דתי. גדלתי בבית עם אורח חיים חילוני, אך הוריי הקפידו לקיים את מנהגי המסורת בחגי ישראל כדי  שאני ואחותי "נדע לפחות משהו" על יהדותנו.

ובכל זאת, עוד בילדותי, התאהבתי בספר התורה אהבה עזה. עד היום אני רואה בו ספר "הוראות יצרן" הבא לצייד אותנו באבני דרך לניהול נכון של חיינו בעולם הזה.

את "שערי בינה – 49 צעדים להעצמה אישית" יצרתי מתוך רצון עז להביא מחכמת היהדות לעוד ועוד אנשים, ובכדי לחבר אותם לתובנות המופלאות הטמונות בתורה ומשליכות על כל תחומי חיינו.

איך הגעתי לכך מהבית בו גדלתי? זה סיפור מרתק...

בכיתה ב' כאשר התחלנו ללמוד תורה בביה"ס, קיבלנו יום אחד שאלה בשיעורי הבית עליה לא ידעתי להשיב. פניתי לאמי בבקשת סיוע, והיא לקחה את ספר התנ"ך בצרפתית שהיה בבית, קראה את הפרק נשוא השאלה ותרגמה אותו לשפת הלאדינו, השפה בה דיברנו בבית. ואני תרגמתי את ששמעתי בלאדינו לשפה העברית, וכתבתי במחברתי את מה שהבנתי מהשיחה עם אמי.

בבוקרו של יום המחרת, הגעתי לכיתה וכולי נחוש להקריא את תשובתי בפני המורה שושי והילדים, אך כנראה שלא היה כל קשר בין תשובתי הכתובה לתרחיש המקראי...המורה החלה לצחוק ועמה כל הילדים. לא ידעתי היכן לקבור עצמי באותו רגע, רציתי לברוח מהכיתה ולא לשוב לשם עוד, עצרתי את הדמעות שבעיני...

ואז ניגשה אליי המורה שושי,ליטפה את ראשי ואמרה: "כל הכבוד לך ברטי על היצירתיות והתעוזה להקריא את דבריך. 70 פנים לתורה, לכן בהחלט ייתכן שמזווית ראייתך אתה צודק. אל תוותר לעצמך גם אם כולם יצחקו וילעגו, העמק חקר ולימוד, חפש מקורות ופרשנויות ותראה עד כמה גדול ועמוק הוא ים התורה וכמה נפלא ומאתגר הוא..."

על אף שלא ידעתי לרדת לעומק דבריה, הדברים הללו חיזקו אותי.החלטתי לעשות כעצתה ואני עושה זאת עד היום. ברבות השנים הפכה המורה שושי לתלמידתי בבואה להרצאותיי כדי לשמוע את התובנות שלי בנושא.

הקריאה הראשונה לאדם המופיעה בתורה:"אייכה?"מיועדת לכל אחת ואחד מאתנו. אני מאמין באמונה שלמה כי הקב"ה לא מצפה מהאדם שיתנהג כמלאך, אך בהחלט הוא מצפה מבחיר הנבראים שישאל עצמו בכל רגע נתון האם הוא יודע מה הוא עושה? מהי מטרתו ומהו חזונו?
ולכן עומדת קריאה זו מהדהדת בחלל היקום וקוראת לי ולכל אחת ואחד מאתנו: "אייכה?"

היכן אני? האם אני כן עם עצמי? האם יש לי מטרות בחיים? יעד? חזון? האם אני יוזם או שמא רק מגיב? האם אני מכיר את הכלים שיש לי? את כישוריי? או שמא עיניי נשואות בקנאה לזולת?
אני מאמין שהקריאה השנייה בתורה"צא מן התבה"מופנית אלינו ולמעשה מיועדת לעורר אותנו מתרדמתנו לצאת מהמקובעות המחשבתית ולחפש יצירתיות.

אני מאמין שהקריאה השלישיתהמופנית לאברהם"לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך"קוראת למעשה לכולנו ומורה לנו ברמת הפרט:לך לך, צא מהמקום בו אתה עומד, זרום עם החיים חפש את דרכך.
אני מאמין כי נותן התורה מבקש להאיר את דרכנו בחיים וללמדנו שכדי להצליח וליהנות מהחיים על האדם להיות פרואקטיבי ולא ריאקטיבי.
וכשם שאברהם המקראי בהתנהגותו ובאורח חייו החליט לצאת מהחשיבה הקורבנית, מהמחשבה התבוסתנית שהחיים התאכזרו אליו, וליזום ולשנות דרך - כך גם אני יכול !

חדור באמנותי זו, אני שמח לשתף אתכם בחפיסת הקלפים המיוחדת הזו שיצרתי

כדי שנהיה כנים ואמתיים בחיינו, כדי שניטול אחריות לחיינו וכדי שנבחר לעצב את חיינו כך

שלא נהיה חלק מהבעיה אלא חלק מהפתרון.